עם העלייה בתוחלת החיים, יותר ויותר אנשים סובלים מבעיות ראיה, הנובעות ממחלות עיניים, כגון: מחלת ניוון מקולרי גילי (AMD) ורטינופתיה. מחלות אלו גורמות לפגיעה בחדות ובכושר הראייה, ביכול, בראיית צבעים, בקונטרסט וגורמות לטשטוש ראיה. ירידה בכושר הראיה פוגעת ביכולת הניידות , העצמאות ואיכות החיים.
בהגדרה: אדם בעל ראיה ירודה, או ראיה חלקית יוגדר כמי כמי שסובל מירידת חדות הראיה המרכזית או מאיבוד מסוים של שדה הראיה. הן מסיבות תורשתיות, פתולוגיות או טראומטיות, כך שאפילו במיטב העזרה של משקפיים , האדם לא מצליח לספק את צרכיו התעסוקתיים או החברתיים.
אנשים אלו עלולים לסבול מקושי בקריאה, קושי בצפייה בטלוויזיה, בזיהוי מספר האוטובוס, או שלט ברחוב, קושי להפעיל ולתפעל מכשירי חשמל שונים, בעצם אינם יכולים לבצע פעולות יומיומיות שגרתיות ופשוטות. שגרת יומם נפגעת באופן משמעותי כך שהם נזקקים לעזרת הזולת. חלקם אף מוכרים על פי חוק כעיוורים ונושאים תעודת עיוור.
אנשים הסובלים מראייה ירודה מתמודדים עם אבדן היכולת לבצע פעולות יום יומיות רגילות, לאנשים אלו נשלל רישיון הנהיגה, הם יכולים לקרוא את הכותרות בעיתון אך אינם מסוגלים לקרוא את הטקסט של הידיעה.
אנו עדים לקשיים בצפייה בטלוויזיה, קריאת מכתבים, זיהוי מספרי האוטובוס וכו’
אנשים שנמצאים בתהליך של איבוד ראייה אינם המועמדים טובים להשתמש באביזרי עזר היות והם זוכרים בבירור את ראייתם הקודמת, ועומדים על כך שיימצא להם פתרון בעזרת משקפיים, מכוון שכך תהליך ההתאמה חייב להיות הדרגתי שכן יש אנשים שמעדיפים להמתין עד שראייתם תתאזן, ורק אז להתחיל בתהליך השיקום והתאמת העזרים.
הגישה והפתרונות המוצעים לאנשים הסובלים מראייה ירודה מורכבים משכבות של פתרונות בהתאם לגודל הבעיה וחדות הראיה המאופיינות ע”י האופטומטריסט. לאבחון מדוקדק והכנת תוכנית שיקומית יש חשיבות מכרעת, הפתרונות שיוצעו לפציינט צריכים להתאים בצורה מיטבית למצבו הבריאותי, הפיזי והנפשי .
חשוב כי הבדיקה תתבצע בחדר בדיקה ייעודי בכדי לאפשר לבודק ולנבדק להגיע לתוצאות מיטביות, המטרה היא לתת מענה רחב לבעיות שנובעות מראייה לקויה, וזאת על מנת לשוב עד כמה שאפשר לתפקוד נורמטיבי. כדי להשיג את המטרה חשוב לתת לנבדק אפשרות להתנסות בעזרים שונים ולחוות הצלחה.
בחדר הבדיקה ישנם אמצעים המאפשרים הדגמה בזמן אמת, כלומר צפייה בטלוויזיה, שימוש בטלוויזיה במעגל סגור (טמ”ס) לקריאה, שימוש בטלסקופים ומגדלות וכו’. ניתנת הדרכה לנבדק ולמלווה בקשר לתנאים הנחוצים בכדי להגיע לתוצאות מיטביות וניתנת אפשרות להתנסות.
ההתנסות נעשית בקצב של הנבדק, תוך הדגשת הצלחותיו . חשוב לציין שהגישה החיובית של האופטומטריסט כמו גם המוטיבציה של הפציינט הם קריטיים להצלחת הטיפול.
תהליך ההפנמה משתנה מאדם לאדם ולכן המוטיבציה והמצב הנפשי של האדם הם קריטיים להצלחת הטיפול. על כן עדיף לחכות תקופה מסוימת עד שישלימו עם מצבם החדש ולאחר מכן להתחיל בתהליך השיקום. הרצון לראות הוא שדוחף להצלחה
שדה ראיה צר מפחית את סיכויי ההצלחה, שדה ראיה היקפי חשוב להתמצאות במרחב, מאידך אפשר לנצל את כושר הראיה המרכזי לתפקוד חלקי.
יציבות המחלה – מחלות כמו סכרת שגשוגית היא דוגמא טובה למחלה לא יציבה והסיכויים לעזור פוחתים.
(ליקוי הראיה משתנה מבדיקה לבדיקה)
גישה חיובית של האופטומטריסט חשובה להצלחת הטיפול, חשוב להתייחס לפציינטים בגישה שיקומית, כהזדמנות גדולה לשקם את חייהם. רוב הפציינטים יכולים להשתמש בכושר הראיה שנותר להם ולהשתלב לחלוטין במעגל הפעילות הפרודוקטיבית
המאפיין את הטיפול בראיה ירודה הוא לאפשר לפציינט את היכולת לבצע פעולות פשוטות חיוניות בחיי היום יום, הטיפול כולל עזרים אופטיים מיוחדים ובנוסף הדרכה לגבי התפקוד בבית ,ישנם עזרים אופטיים רבים שניתן להשתמש בהם במהלך התוכנית השיקומית:
לא פעם אנו נאלצים להסביר לקרובי משפחה מודאגים כי אי אפשר למכור להם זכוכית מגדלת, מכוון שזה דורש בדיקה התאמה והדרכה, רק כך נוכל להבטיח הצלחה.
