קוצר ראייה (מיופיה, myopia) הוא מצב שבו גלגל העין מעט ארוך מדי או שהקרנית קמורה מדי, ולכן האור מתמקד לפני הרשתית במקום עליה. התוצאה: רואים חד מקרוב ומטושטש למרחק. זו אינה מחלה אלא שוני במבנה העין — היא מתחילה לרוב בגיל בית הספר, מתקדמת עד גיל 20–30 ואז מתייצבת, ומתוקנת במשקפיים או בעדשות מגע.
אצל ילדים זה שונה: שם המטרה היא לא רק לתקן אלא להאט את ההתקדמות — יש לנו על כך עמוד שלם.
בקוצר ראייה רואים חד מקרוב — לעיתים עד חצי מטר, לעיתים עד האף ממש — וכל מה שמעבר מטושטש. והתופעה רק מתרחבת:
ילדים כמעט לא מתלוננים — הם לא יודעים שאפשר לראות אחרת
קוצר ראייה בגיל 8 וקוצר ראייה בגיל 48 הם סיפורים שונים לגמרי — וכך גם הפתרונות:
שלושים שנות שיטה — מהבדיקה ועד העדשה שנכנסת למדף:
שלושה דברים שמשנים את החוויה היומיומית:
myopia הוא השם הלועזי של קוצר ראייה (בעברית נכתב לעיתים גם "קוצר ראיה"), והתעתיק העברי שלו הוא מיופיה. שלושת השמות מתארים בדיוק את אותו מצב: גלגל העין ארוך מעט מדי ביחס לכוח השבירה שלו, ולכן האור מתמקד לפני הרשתית במקום עליה — הרחוק מטושטש והקרוב נשאר חד. במרשם זה מופיע כמספר עם מינוס. מיופיה גבוהה (בדרך כלל מעל 6.00-) מחייבת מעקב קפדני יותר, מפני שהיא מעלה את הסיכון לסיבוכים ברשתית בהמשך החיים — ולכן אנחנו מתייחסים להאטת קצב ההתקדמות אצל ילדים כמשימה רפואית, לא רק אופטית.