לחץ תוך-עיני: תסמינים, מדידה וטיפול

כתב-העת של אופטיטופ · בדיקות ראייה

לחץ תוך-עיני: תסמינים, מדידה וטיפול

עודכן ב-2.8.2026⏱ 5 דקות קריאה✔ נבדק מקצועית
💡 התשובה בקצרה: הטווח התקין של לחץ תוך-עיני הוא 10–21 מ״מ כספית, בממוצע 15–16. לחץ גבוה מתמשך עלול לפגוע בעצב הראייה ולהוביל לגלאוקומה — ולרוב בלי שום תסמין בשלבים הראשונים. לכן המדידה חשובה גם כשמרגישים טוב. ומספר בודד אינו אבחנה: עובי הקרנית מטה את התוצאה, ולכן חשוב למדוד גם אותו.

לחץ תוך-עיני הוא אחד המדדים החשובים ביותר בשמירה על בריאות העיניים, המתייחס ללחץ הנוזלים בתוך גלגל העין. לחץ תוך עיני תקין שומר על צורת העין ותומך בתפקוד החיוני שלה.

אז מה הנורמה של לחץ תוך עיני? הטווח התקין המקובל הוא בין 10 ל-21 מילימטר כספית (mmHg), כשהממוצע באוכלוסייה נע סביב 15-16. חשוב להכיר שתי הסתייגויות: עובי הקרנית משפיע על תוצאת המדידה — קרנית עבה עשויה להציג ערך גבוה מהאמיתי ולהפך; וקיימת גלאוקומה שמתפתחת דווקא בלחץ תקין (Normal Tension Glaucoma). לכן מספר בודד אף פעם אינו האבחנה, והוא נבחן תמיד יחד עם מראה עצב הראייה ובדיקת שדה הראייה.

עם זאת, כאשר הלחץ עולה מעל הרמה הנורמלית, עלולות להתפתח בעיות בריאותיות חמורות, כגון גלאוקומה, שעלולה להוביל לאובדן ראייה בלתי הפיך אם לא מאובחנת ומטופלת בזמן.

סימפטומים של לחץ תוך עיני מוגבר:

בשלבים המוקדמים, הסימפטומים של לחץ בעיניים בעצימות גבוהה לא נראים באופן ברור, לכן חשוב לעבור בדיקות עיניים שגרתיות. עם הזמן, אם הלחץ אינו מאובחן ומטופל, עשויים להופיע הסימפטומים הבאים:

  •  כאבי ראש ועיניים: כאבי ראש שיכולים להופיע ולהתחזק בהדרגה.
  • טשטוש ראייה: טשטוש או ירידה באיכות הראייה, במיוחד בשעות הערב או בחושך.
  • הילות סביב אורות: ראיית הילות סביב מקורות אור, במיוחד בלילה.
  • אובדן ראייה הדרגתי: ירידה בראייה ההיקפית (הראייה הצדדית), מה שעלול להתפתח לאובדן ראייה משמעותי.
  • כאבים בעין: כאבים דמויי דקירות בעין, עשויים להופיע לסירוגין.

מה לחץ תוך-עיני מוגבר יכול לגרום?

לחץ תוך-עיני מוגבר, אם אינו מטופל, עלול לגרום לגלאוקומה, מחלה שבה נפגע עצב הראייה. הפגיעה בעצב יכולה להוביל לאובדן ראייה היקפית ולאחר מכן גם לאובדן ראייה מרכזית. במקרים חמורים, גלאוקומה עלולה לגרום לעיוורון בלתי הפיך. לכן, חשוב מאוד לזהות ולטפל בלחץ תוך-עיני גבוה מוקדם ככל האפשר.

מדידת לחץ תוך-עיני במכון — ללא מגע, עם תיקון לפי עובי הקרנית

המדידה אצלנו נעשית בטונומטריית אי-מגע (NCT) — הבדיקה שרבים מכירים כ״נשיפת האוויר״: זרם אוויר קצר ועדין, בלי נגיעה בעין ובלי טיפות הרדמה. היא נמשכת שניות ומתאימה גם למי שרגיש למגע בעין.

אנחנו מודדים במכשיר ויזיוניקס VX120, ובאותה בדיקה הוא מודד גם את עובי הקרנית (פכימטריה) — ומחשב ערך לחץ מתוקן. וזה חשוב מאוד: כפי שהוסבר למעלה, עובי הקרנית מטה את התוצאה. קרנית עבה עלולה להציג לחץ גבוה מהאמיתי ולגרום לדאגת שווא, וקרנית דקה עלולה להסתיר לחץ גבוה שדורש בירור — וזה המקרה המסוכן. מדידה בלי נתון עובי הקרנית פשוט לא מספרת את כל הסיפור.

מה אנחנו עושים ומה לא: אנחנו מודדים, מתעדים ומשווים לבדיקות קודמות — וכשהערכים חורגים או משתנים, מפנים לרופא/ת עיניים. האבחון והטיפול בגלאוקומה הם בידי רופא/ת עיניים בלבד. התפקיד שלנו הוא לזהות בזמן.

👈 מדידת הלחץ היא שלב 6 בבדיקת הראייה המלאה שלנו — כך נראים שבעת השלבים

לחץ בעין – דרכי אבחון:

בדיקת לחץ תוך עיני, מתבצע לרוב על ידי אופטומטריסט או רופא עיניים באמצעות מספר בדיקות:

  • מדידת לחץ תוך-עיני (טונומטריה): הבדיקה מתבצעת בעזרת מכשיר הנקרא טונומטר, אשר מודד את הלחץ בתוך העין. ניתן למדוד לחץ תוך-עיני במגוון שיטות, כולל שיטת אוויר (שימוש בסילון אוויר קטן) או מגע ישיר עם העין באמצעות משדר קטן.
  • בדיקת שדה ראייה: בדיקה זו מעריכה את יכולת הראייה ההיקפית של המטופל ומסייעת בזיהוי שינויים מוקדמים בראייה.
  • בדיקת קרקעית העין: באמצעות בדיקה זו, הרופא בוחן את מצב עצב הראייה כדי לזהות סימנים לנזק הנגרם כתוצאה מלחץ תוך-עיני גבוה.

הבדלים בין עין שמאל לעין ימין:

במקרים רבים, הלחץ בשתי העיניים יהיה דומה, אך לא תמיד זה כך. לעתים, עשוי להיות שוני בין לחץ בעין שמאל לבין לחץ בעין ימין. הבדלים קלים בלחץ בין העיניים עשויים להיות נורמליים, אך פער משמעותי ביניהם עלול להצביע על בעיה רפואית שדורשת תשומת לב.

הבדל בלחץ בין העיניים עשוי להוות סימן להופעת גלאוקומה בעין אחת, דלקת, טראומה או מצבים רפואיים אחרים. לכן, חשוב לעבור בדיקות עיניים שגרתיות כדי לבדוק את הלחץ בשתי העיניים ולוודא שאין פער משמעותי ביניהן.

לחץ תוך עיני – דרכי טיפול:

טיפול בלחץ תוך-עיני מוגבר חשוב למניעת התפתחות גלאוקומה ולשימור הראייה. קיימות מספר דרכי טיפול:

  • טיפות עיניים: טיפול נפוץ המפחית את הלחץ על ידי הפחתת ייצור הנוזלים בעין או על ידי הגברת הניקוז שלהם. סוגי הטיפות כוללים בטא-בלוקרים, פרוסטגלנדינים, ואנלוגים שונים.
  • תרופות דרך הפה: במקרים חמורים יותר, ייתכן ויומלץ על תרופות שנוטלים דרך הפה להורדת הלחץ.
  • לייזר: טיפול באמצעות לייזר עשוי לשפר את ניקוז הנוזלים מהעין, והוא מתאים במקרים בהם הטיפות אינן מספיקות.
  • ניתוח: במקרים קיצוניים, כאשר טיפולים אחרים אינם יעילים, עשוי להיות צורך בניתוח ליצירת נתיב ניקוז חדש לנוזלים בעין.

תזונה ואורח חיים — מה באמת אפשר לעשות

לחץ תוך-עיני הוא מצב רציני הדורש טיפול רפואי מקצועי, ואין להסתמך אך ורק על תרופות סבתא לטיפול בו. עם זאת, ישנם כמה גישות טבעיות שמאמינים שיכולות לתמוך בבריאות העיניים לצד טיפול רפואי.

לדוגמה, הקפדה על תזונה עשירה בנוגדי חמצון כמו ויטמין C, אכילת ירקות עליים ירוקים, גזר וגרגרי יער יכולה לעזור לשמור על בריאות העיניים. צריכת תה ירוק, אשר עשיר בפלבנואידים, נחשבת כמסייעת בהפחתת דלקות כלליות בגוף. אולם כפי שנזכר לעיל, אין להסתמך על תרופות סבתא בלבד, אלא יש לפנות לרופא עיניים לצורך אבחון וטיפול מתאים.

מה עושים עכשיו

לחץ תוך-עיני מוגבר כמעט אף פעם לא מתגלה לבד — הוא מתגלה בבדיקה. באופטיטופ מודדים אותו ללא מגע, כחלק מבדיקת ראייה מקצועית, כולל ערך מתוקן לפי עובי הקרנית. לתיאום: 077-2305544.

שאלות נפוצות על לחץ תוך-עיני

מה נחשב לחץ תוך-עיני תקין?

הטווח המקובל הוא 10 עד 21 מ״מ כספית (mmHg), כשהממוצע באוכלוסייה נע סביב 15–16. אבל מספר בודד אינו אבחנה: עובי הקרנית משפיע על התוצאה, וקיימת גם גלאוקומה שמתפתחת דווקא בלחץ תקין (Normal Tension Glaucoma). לכן מסתכלים על התמונה המלאה ועל השינוי לאורך זמן, לא על מדידה אחת.

בדיקת נשיפת האוויר כואבת?

לא. טונומטריית אי-מגע (NCT) היא זרם אוויר קצר ועדין — אין נגיעה בעין ואין צורך בטיפות הרדמה. רוב האנשים מתארים הפתעה קלה יותר מאשר אי-נוחות, והבדיקה נמשכת שניות. היא מתאימה גם למי שרגיש למגע בעין.

למה חשוב למדוד גם את עובי הקרנית?

כי עובי הקרנית מטה את תוצאת המדידה. קרנית עבה עלולה להציג ערך גבוה מהאמיתי — ולעורר דאגת שווא. קרנית דקה עלולה להסתיר לחץ גבוה אמיתי — וזה המקרה המסוכן, כי הבעיה נשארת מתחת לרדאר. במכשיר שאנחנו עובדים איתו (ויזיוניקס VX120) שתי המדידות נעשות יחד, ומתקבל ערך מתוקן.

אין לי שום תסמין — למה בכלל למדוד?

זו בדיוק הסיבה. לחץ תוך-עיני גבוה מתפתח לרוב בלי כאב ובלי סימן מוקדם, והפגיעה בעצב הראייה מתחילה בשוליים של שדה הראייה — במקום שהמוח משלים לבד. כשמרגישים שמשהו השתנה, לעיתים כבר נגרם נזק בלתי הפיך. המדידה אורכת שניות והיא חלק משגרת הבדיקה אצלנו.

מי בסיכון גבוה יותר?

גיל מעל 40, היסטוריה משפחתית של גלאוקומה (גורם סיכון מרכזי — אם להורה או לאח יש, כדאי להקדים), קוצר ראייה גבוה, סוכרת, שימוש ממושך בסטרואידים ורקע של חבלה בעין. בקבוצות האלה מומלץ מעקב סדיר יותר — ותמיד בליווי רופא/ת עיניים.